רש"י על בבא מציעא נ״ה

1 באמצע הקדש ליתא - נהי דבסוף הקדש לא משכחת לה משום דלאו למזבח חזיא ולא לשקעה בבנין מיהו בהקדש שני משכחת לה שמתפיסה תחת אחר וחוזר ופודה אותה:

2 לפי שאינה בסוף הקדש - ומשום הכי אימעיט אמצע הקדש מינה כדמפרש ואזיל:

3 סוף הקדש אמצע הקדש מדמינן לסוף הקדש:

4 מה סוף הקדש - נפקא לן מינה דממעט מחומש:

5 אף אמצע הקדש כו' - וסוף הקדש ודאי בלא מיעוטא דקרא נמי לא שייך ביה חומש דהא לא פריק ליה מיהו אהני מיעוטא דקרא לדמויי ליה אמצע הקדש דבלאו מיעוטא לא מצית למיגמר אמצע הקדש מסוף הקדש דהתם משום דלא שייכא ביה חומש הוא:

6 כדאמר רבא כו' - כלומר בהדיא אימעיט אמצע הקדש מינה כדאמר רבא בסדר יומא דף לד.:

7 העולה - דכתיב גבי סדר המערכה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העולה ה' יתירה דריש שתהא היא ראשונה שלא יהא הקטר קודם לתמיד של שחר:

8 הקדשו פדוי - אע"פ שלא שם דמים קצובין דקיימא לן הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל ושרי לאיתהנויי מיניה ומיהו יד הקדש על העליונה שאם דמים הללו יתירים על דמי ההקדש קנה הקדש ואם הקדש יתר עליהם ישלים על כרחו:

9 טלית זו בחמש סלעים כו' הקדשו פדוי - אע"פ שאינו שוה ולא תימא הואיל ושם לה דמים ואינה שוה כמה שאמר אין דבריו כלום אלא הקדש פדוי והוא ישלים:

10 על הקדש שני - אם חזר ופדה את זה:

11 מתני' האונאה ארבעה כסף - למקח סלע וכדאמרן דהוה ליה שתות:

12 והטענה שתי כסף - שאין שבועת דיינין על הטענה פחותה משתי מעות כסף שיטענו שוה שתי כסף יש לי בידך וזה יודה לו מהם שוה פרוטה ויכפור השאר או יודה הכל ויכפור פרוטה:

13 וההודאה שוה פרוטה - כדפרשינן להיות הודאה במקצת ויתחייב שבועה:

14 המוצא שוה פרוטה כו' - אבל בציר מהכי לא כדאמרן לעיל בבא מציעא ד' כז. מאשר תאבד ממנו פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה:

15 ויוליכנו אחריו - אם הודה שנשבע לשקר דלא הויא ליה כפרה עד שיחזירנו לידו ממש ולא לשלוחו כדכתיב במדבר ה׳:ז׳ ונתן לאשר אשם לו:

16 גמ' וניתני נמי האונאה פרוטה - כגון אם היה המקח בשש פרוטות:

17 אין אונאה לפרוטות - בפחות מאיסר שהוא מטבע של כסף:

18 וגזל בפרוטה - לחייבו קרבן שבועה אם נשבע לשקר ולהוליכו אחריו:

19 וישיבת הדיינין בפרוטה - למי שיש לו עדים או שחייב מודה ודוחהו מלשלם ישבו הדיינין ויכופו אותו:

20 תנא גזל - מכיון דתנא גזל בפרוטה ש"מ ממונא הוא וכפינן:

21 הנך אצטריך ליה גזל - לאשמועינן דיוליכנו אחריו:

22 אע"ג דזל - בין מציאה להכרזה:

23 ליתני מעשר בפרוטה - דבציר מהכי לא תפיס פדיונו:

24 לרבות פחות כו' - ואת דריש דכל אתין וגמין ריבויין:

25 אם הוזקקו בית דין לשוה פרוטה - בין תובע לנתבע:

26 גומרין אפילו בפחות - אם חזר השני ותבעו פחות משוה פרוטה קודם שעמדו ב"ד משם נזקקין לו:

27 מתני' האוכל תרומה - בשוגג תרומה גדולה:

28 ותרומת מעשר - מעשר מן המעשר:

29 ותרומת מעשר של דמאי - שהלוקח מעם הארץ צריך להפריש מספק אבל תרומה גדולה של דמאי ליכא דלא חייבוהו חכמים להפריש כדאמרי' בסוטה דף מח. לפי ששלח בכל גבול ארץ ישראל וראה שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד אלמא זהירין היו בה:

30 מוסיף חומש - דכל הני איקרו תרומה בתרומת מעשר כתיב במדבר י״ח:כ״ו והרמותם ממנו תרומת ה' בחלה כתיב שם טו חלה תרימו תרומה בבכורים כתיב דברים י״ב:י״ז ותרומת ידך ואמר מר אלו בכורים מכות דף יז. וכל הני חד נינהו דמשם אחד הן באין:

31 נטע רבעי - מוסיף חומש בפדיונו דפדיון נטע רבעי קדש קדש גמר ממעשר בפ' שני דקדושין דף נד:: גבי נטע רבעי כתיב קדש הלולים וגבי מעשר כתיב כל מעשר הארץ מזרע הארץ וגו' והני תרי נמי חד חשיב להו דמחד קרא נפקי דחומש בנטע רבעי לא כתיב אלא ממעשר יליף:

32 שלו - דוקא נקט שאם חילל של אחרים אין מוסיף חומש איש ממעשרו כתיב ויקרא כז:

33 הקדשו - ולא של אחרים המקדיש כתיב:

34 הנהנה - בשוגג דחייב קרבן מעילה וחומש:

35 גמ' קשיא ליה לר"א - משנתינו היתה קשה לר"א בן פדת:

36 עשו חכמים חיזוק - להוסיף על תרומת מעשר של דמאי חומש שאין הפרשתו אלא מדבריהם:

37 המביא גט ממדינת הים - לאשה שעשאו בעלה שליח להוליכו לגרש הצריכוהו לומר בפני נכתב ונחתם והתם מפרש לפי שאין בקיאין לשמה ואין עדים מצויין לקיימו:

38 יוציא - מי שנשאה על ידי גט זה:

39 מחללין אותו - גבי מעשר שני של דמאי קתני לה:

40 נחושת על הפירות - ואפי' חוץ לירושלים:

41 ויחזור ויפדה את הפירות - ויעלה הכסף לירושלים דכתיב דברים יד וצרת הכסף:

42 וחכ"א יעלו פירות ויאכלו בירושלים - ולא הזקיקוהו לכך לחזור ולחללן ואם רוצה מעלה הפירות עצמן דהקילו בו:

43 ומי מחללינן כו' - מסקנא דתיובתא דאותיב רב ששת היא והכי קאמר שמענו לר"מ דמיקל בפדיון דמאי לחללו כסף על כסף כסף על נחושת ובמעשר ודאי מי מחללינן כי האי גוונא אפילו כסף על נחושת דדמי לפדיון והתנן כו':

44 שנתערבו - ורוצה ליהנות בשל חולין:

45 מביא בסלע מעות - נחושת מביא בדמי סלע ואומר כל מקום כו' נמצאו שתיהן חולין והמעות מעשר:

46 ובורר את היפה שבהן - ומחלל עליה המעות הללו ותהא היא מעשר והמעות והסלע השני חולין כבראשונה: